חשבון נפש: 7 השקרים שאנחנו מספרים לעצמנו
- מנהל
- 4 באוק׳ 2016
- זמן קריאה 4 דקות

ספיישל עשרת ימי תשובה: רבים מאיתנו מוצאים בתקופה זו של השנה הזדמנות לעשות חשבון נפש ולבקש סליחה מבורא עולם ומהסביבה, אך מה עם לבקש סליחה מעצמנו? לכבוד עשרת ימי תשובה ריכזנו אילו שקרים סיפרנו לעצמנו השנה שהרסו לנו את הדיאטה ואיך נוכל לשקר לעצמנו פחות בשנה הקרובה:
"ממחר דיאטה"
מכשול מס' 1 לירידה במשקל. משפט זה נותן לנו לגיטימציה לאכול מה שבא לנו כרגע, מבלי לחשוב על העתיד. הרי אמרנו את זה כל כך הרבה פעמים לעצמנו, למה שהפעם נתכוון לזה באמת? נסו לקחת את עצמכם בידיים כבר מעכשיו.
אם אלך 3 פעמים השבוע לחדר הכושר "ארוויח" את האפשרות לאכול פרוזן יוגורט!
שימוש באוכל כבפרס עבור עבודה קשה הוא טעות שמכשילה אותנו בדרך ליעדים שהצבנו לעצמנו. אין דרך לתקן תזונה לקויה – צריך לזכור שהחלק המשמעותי ביותר בעיצוב הגוף הוא התזונה ולא הכושר הגופני, וגם אם נתאמן קשה בחדר כושר לא נצליח לפצות על כל הקלוריות שנובעות מכל התוספות שאנו דוחפים לפרוזן יוגורט דל השומן שלנו. אולי זה אפשרי עם שעה אינטנסיבית של ספינינג ברמת קושי בינונית אם לא יותר. אבל האם המאמץ באמת שווה את זה? באמת אנחנו מתכוונים לעשות אימון כל כך אינטנסיבי וקשה רק בשביל לבטל את הקלוריות של הפרוזן יוגורט? אנחנו חוטאים למטרה שלנו להיות בריאים יותר, לצמצם היקפים או כל מטרה אחרת אבל מה שבטוח – מה שלא תהיה המטרה, כנראה שהיא ממש לא הפרוזן יוגורט הזה.
אחרי הצום אוכל לאכול מה שבא לי וזה לא יחשב!
בוא ננפץ את האשליה – לא יורדים במשקל מהצום. הסעודה המפסקת יחד עם הארוחה שלאחר הצום מאזנות את ה"חסך הקלורי" של הצום עצמו. לכן חשוב מאוד גם בסעודה המפסקת וגם בארוחה שלאחר מכן להמשיך לדבוק בתכנית הדיאטטית שלנו, כי שום צום לא יצליח לפצות על הבליסה חסרת הרחמים של הבורקסים והעוגות עם הקפה של אחרי הצום. מעבר למטרות הרוחניות הדתיות של יום כיפור, זו הזדמנות נפלאה ללמוד לשלוט ביצרים הגשמיים שלנו. ננסה להקשיב לגוף שלנו אחרי הצום ונשאל עצמנו האם זה באמת צורך קיומי של רעב/צמא או צורך פסיכולוגי לפצות עצמנו? נחזיר הנוזלים בהדרגה לגוף ונאכל בהדרגה עד לתחושת שובע אך לא מעבר לכך.
כל השבוע אוכל בריא, בסופ"ש אחגוג וזה יתקזז
הגוף שלנו לא "שומר" מקום לקלוריות שחסכנו מעצמנו כדי שנוכל להשתמש בהן ביום אחר. זה לא הקלוריות שגורמות לירידה במשקל אלא ההורמונים. אם נעמיס בסוף השבוע בצריכה הקלורית על ההורמון המאחסן את השומן (האינסולין), אנו שמים מכשול לירידה במשקל: צריכה גבוהה של פחמימות ואלכוהול עשויה להוביל לעלייה משמעותית של כמות הגלוקוז בדם, שהגוף יצטרך להתמודד איתה באמצעות אחסון העודפים שהגוף לא באמת צריך והפיכתם לשומנים.
דרך להתמודד עם התופעה הוא להגביל את עצמנו – במקום להתפרע כל הסופ"ש, נאפשר לעצמנו להתפרע רק בארוחה אחת במהלך השבת שנגדיר מראש (לדוגמא ארוחת שישי בערב) אך מעבר אליה נמשיך לדבוק בדיאטה הרגילה שלנו.
כמה ביסים לא יהרסו לי את הדיאטה
אם נכנעים לביסים באופן קבוע מדי יום, יכולים להצטבר ל-100 קלוריות ביום, שהם תוספת למשקל של כ-2-3 קילו בשנה. כדאי שנזכור את זה תמיד, אבל אם אנחנו חייבים בכל זאת – נשתמש בחוק 3 הביסים: נאפשר לעצמנו "לגנוב ביס" כאשר מי שאנו סועדים איתו מציע לנו לטעום מתוך נימוס ואנו יודעים שנוכל לשלוט בעצמנו עד 3 ביסים בלבד ולא יותר. אבל אם ה-3 ביסים האלה יהפכו להזמנת קינוח שלם נוסף, אז הביסים האלה יהרסו את הדיאטה ולכן מלכתחילה כדאי שנימנע מהם.
בעוגיה הזו יש רק 100 קלוריות, מה כבר זה יעשה לדיאטה שלי?
העלאת הסוכר בדם עם אוכל מעובד עתיר בסוכרים, גם אם מדובר בכמות רק של 100 קלוריות, תעלה את רמת האינסולין שמנסה לפנות את עודפי הסוכר בדם באמצעות איחסונו ברקמות השומן ובכך למעשה פוגע לנו בירידה במשקל מצד אחד, ומצד שני - כנראה שבזמן נפילת הסוכר העתידה לבוא אחרי העוגיה הזו – נצטרך עוד אחת. לכן רצוי לצרוך את ה-100 קלוריות האלה בצורת מזון בעל אינדקס גליקמי נמוך המתפרק לאט יותר בדם וכך פחות מעמיס על הגוף. כך לדוגמא נעדיף 106 גר' יוגורט פרי 1.5% (ערך גליקמי 5) על פני 20 גר' קורנפלקס (ערך גליקמי 14).
אם אדלג על ארוחת הבוקר אחסוך בקלוריות וארד במשקל
זה לא צירוף מקרים שלארוחת הבוקר קוראים באנגלית Breakfast ("שבירת צום"). אחרי ש"צמנו" כל הלילה הגוף צריך דלק בכדי לחזור לתפקוד, גם אם מדובר בכמות קטנה של אוכל. במידה ולא נצרוך ארוחת בוקר, הגוף יכנס לתחושת חוסר ויאט את חילוף החומרים במטרה לאגור את מה שאכלנו ברקמות השומן. אפילו הרמב"ם השכיל לומר לפני מאות שנים שבבוקר - יש לאכול כמו מלך, בצהריים - כבן מלך ובערב - כאביון. מלבד האטת חילוף החומרים, דילוג על ארוחת בוקר מאוזנת (המורכבת מפחמימות, חלבונים וסיבים תזונתיים) סולל לנו את הדרך המובטחת להתפתות לנשנושים בהמשך היום או לארוחת צהריים בעלת ערך קלורי גבוה כ"פיצוי" בעקבות התקפי רעב בהמשך היום. או כמו שאומרים, מי שמדלג על ארוחת הבוקר, סופו לחגוג במטבח בשעת לילה מאוחרת (ולא בדיוק עם סלט חסה). בקיצור, לשקר הזה יש מחיר כפול... גם בהאטת חילוף החומרים וגם בהגברת הסיכוי לנשנש ללא בקרה אז תעשו טובה לעצמכם ותאכלו משהו קטן בבוקר.
לסיכום – השקרים שהצגנו כאן הם רק על קצה המזלג ויש עוד רבים, וכל שקר קטן כזה מצטבר לק"ג נוספים למשקל. הצעד הראשון לקראת שנה בריאה וכנה יותר עם עצמנו הוא להיות מודעים לכל הסיפורים האלה שאנו מספרים לעצמנו :) שנה טובה ומתוקה!
Comments